דיון חדש בקבוצה "הצלחה ניהולית" - ועד בית או מנהל עסק?

והפעם על כיצד נראה האתר של מי שמתנהל כמו ועד בית ולא כמנהל עסק! ולאן בדיוק הוא יגיע? - קרוב לוודאי, שישקע בבוץ ויהפוך לאלוף ההקלקות היוצאות מהאתר שלו... :-(

"על חוק 6 השניות" ועל מיקוד עסקי מנצח.

מבעל ידע לבעל עסק

בשעה טובה, סיימת ללמוד, קיבלת תעודה, יש לך כישרון ואתה לא רוצה לעבוד בשביל אף אחד אחר. הדבר ההגיוני הבא לעשות הוא כמובן לפתוח עסק! הנה הגשמת את חלומותייך והפכת לבעל עסק. על הנייר כמובן.

נוסיף לכך שבמציאות הישראלית קרוב לוודאי שתוך 5 שנים תסגור אותו. מדוע? כי שרידות העסקים בישראל מצביעה על כך ש-70% מהעסקים נסגרים בתוך חמשת השנים הראשונות לעסק. זו הסטטיסטיקה העסקית בישראל.

ולכן, הדבר הראשון שיש להבין הוא שברגע שפתחת עסק אתה נדרש כעת למיומנויות וכישורים בתחום היזמות והניהול. אתה כבר לא סטודנט. אתה יזם. ויזם הוא לא סטודנט. מה לעשות שלא כל מי שמבין בקפה, יהפוך לבעל עסק מצליח, לא כל שף מ-ע-ו-ל-ה, יהפוך לבעל מסעדה מצליחה ולא כל מכונאי מצויין יהיה בעל מוסך משגשג. וגם לא כל מי שהיא בשלנית מצויינת תהיה בעלת קייטרינג, מסעדה או בית קפה מצליחים.

היינו, תעודה וכישרון אינם הערובה להצלחה עסקית. הערובה להצלחה עסקית קשורה בראש ובראשונה למנטאליות של יזם ולעשייה בעלת אופי יזמי עסקי מובהק. המנטליות = חשיבה וגישה. העשייה = פעולות.

דוגמא בסיסית למנטאליות של סטודנט בעסק קשורה לשיווק ומכירה. כשבעל עסק מתנהל כמו סטודנט (-בלי להעליב כמובן) הוא עשוי להגיד אמירות כגון: "אני מאוד אוהב את התחום שלי או את מה שאני עושה, אני רק לא אוהב את התחום של השייוק והמכירות". זו אמירה שמאחוריה תפיסה שגויה של מה זה אומר להיות בעל עסק? יש כאן גם חוסר הבנה בנוגע ל - מה זה שיווק? וייתכן בכלל ומסתתרת איזו שהיא דעה קדומה ביחס לאנשי שיווק. האם מכאן תגיע ההצלחה הגדולה, אני בספק.

לעומת זאת, יזם מבין שהכובע הראשון שלו בעסק זה כובע השיווק והא עסוק כל הזמן בשיווק העסק שלו. כמובן שעדיף שלא יעשה זאת בצורה אגרסיבית או דוחפת (Push), שעושה בדיוק את ההיפך וגורמת אפילו לנזק תדמיתי, אלא בצורה של שיווק אטרקטיבי או מורשה (Pull). על כך בפעם אחרת.

לסיכום, העובדה שאתם מומחים בתחום מסוים, עדיין לא מספיקה בשביל לנהל עסק מצליח. העובדה שאתם בעלי תעודה וכישרון אף היא לא מספיקה. אלו הם תנאי הסף לפתיחת עסק. מכאן והלאה יש לשנות פאזה בראש ובהתנהגות/ התנהלות העסקית בכדי להגיע לתוצאות הרצויות לכם.

בררו ביניכם לבין עצמכם: "מתי אתם חושבים ומתנהלים בעסק שלכם כמו סטודנט ולא כמו יזם?" ופשוט הפסיקו את החבלה העסקית הזו. התעוררו אתם יזמים ובעלי עסק.

"...אבל לא נולדתי יעל ארד"

לפני כחודש נכחתי בכנס מקצועי שבו הרצאתה יעל ארד, זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל, ברצלונה 1992. נושא ההרצאה שלה היה: "כך נולד אלוף" - עקרונות מנצחים למצוינות והצלחה. יעל ארד, כיום אשת עסקים מצליחה, דיברה על עקרונות מתחום הספורט שניתן ליישם בעולם העסקים ובחיים האישיים. הרצאתה הייתה מרגשת, סוחפת ובעיקר מלאה בתובנות ובכלים ...מנצחים. מן הסתם.

משפט אחד שנאמר על ידה זכור לי במיוחד: "...אבל, לא נולדתי יעל ארד". היא לא נולדה מוכרת, מפורסמת, אלופה אולימפית. את ההצלחה וההישגים שלה היא לא קיבלה עם לידתה. היא בנתה אותם. בעבודה קשה, מאומצת, מפרכת, לא תמיד נעימה, בהרגלים שבנתה לעצמה תוך סימון מטרות אליהן התחייבה במלואה.

אה מה מה, כולנו מכירים את תמונתה המפורסמת במדי הג'ודו הלבנים מניפה זרועותיה מעלה לאות ניצחון. ברצלונה 2002. גאווה ישראלית אמיתית והישג אישי שלא יסולא בפז. את התמונה הזו כולנו מכירים והיא חרוטה בזיכרון הקולקטיבי שלנו. אך מה שאנחנו לא יודעים ולא רואים זה את העבודה המפרכת, אימונים, פציעות, מחנות אימונים ועוד ועוד ועוד.

ולעתים, נוצר מיתוס כזה שהצלחה היא תכונה מולדת או שהיא שייכת אך ורק ל"מיוחדים", ל-"כישרוניים", ל- "מצליחנים". זה נכון שצריך כישרון וחוזקות, אך בבקשה שיקום האדם שאין לו שום כישרון או חוזקות. אין אדם כזה. בכולנו טמונים כישרונות ויכולות, שאנחנו אולי לא מכירים בהם, אך אין זה אומר שהם לא שם.

ובכל מקרה, אותה הצלחה, כפי שהטיבה לתאר אותה יעל ארד, היא לא התחנה הסופית, היעד, המטרה. היא לא שלב סופי בשרשרת. אלא היא הרגלים. הרגלי חשיבה והרגלי פעולה שלרוב נמצאים "בחושך" ללא הילה ופלאשים של מצלמות, אך הם הגישה וההרגלים שמביאים את אותו הישג שכולם רואים ושותפים לו.

אותה התנהלות אישית, עסקית או ארגונית. אותה תרבות. אותו הלך רוח שמקדם הישגים ותוצאות. זה לא קורה ביום אחד. זה לא תמיד קל, ועדיין זה נגיש לכולנו. בחיים הפרטיים, במקום העבודה, בעסק ובארגון. הרגלים נכונים, התמדה, נחישות ומחויבות הם מקורות ההצלחה ולא זכות השמורה ל"אנשים מיוחדים ומבורכים". הם מביאים עליהם את הברכה דרך החשיבה והפעולות שלהם.

הקושי שלנו לקבל את זה וליישם בחיינו, נובע לפעמים מעומס החיים וההיגררות לרוטינה ולשגרה. אנחנו כל כך עמוסים שאנחנו רוצים "פתרונות בזק". אנחנו רוצים תוצאות מיד. עכשיו. וגם עדיף ללא מאמץ, השקעה וכאב. הכי עדיף שזה ינחת לנו על הראש.

אבל חברים יקרים זה לא יקרה. גם יעל ארד לא נולדה יעל ארד. זכרו זאת.