אז מה הטעות של בית הקפה שמוכר...קפה?

הסיפור שהיה כך היה: אתמול באוניברסיטה באחד מבתי הקפה. אני מתבוננת על המתרחש (...לא יכולה אחרת ) ורואה שהכל מתנהל מאוד בתכליתיות. מאוד ענייני. מתוקתק. באים סטודנטים, סגל וצוות > מזמינים > מקבלים הזמנות. תיק-תק. תיק-תק. כמעט בלי להישיר מבט. בלי לחייך. בלי להציע משהו ליד הקפה... בלי תשוקה - Passion... אז מה הטעות? בית הקפה הזה בטוח שהוא מוכר קפה. בית הקפה הזה מתייחס לקהל כקהל שבוי שבא...לקפה. אולי גם לקהל שאין לו כסף... (-זה בטח מוכר לכם) בית הקפה הזה לא הפנים שאנחנו בעידן <<"כלכלת החוויות">> וזאת הטעות. הם לא מוכרים קפה הם מוכרים ח ו ו י ה!! גם באוניברסיטה. ואם היו מבינים זאת, היו עושים כזה "גוד טיים" לכל מי שמזמין שגם ההזמנה הייתה גדלה וגם הלקוח היה חוזר שוב ושוב. היינו, לא לזלזל בסטודנטים. בטח לא בכל מה שקשור לקפה. לגוד טיים ולחוויות.