לא חייב שבלילה נלך לישון ומחר בבוקר הופ ירדנו 5 ק"ג, או שהבית שהיה מבולגן ומלוכלך מבריק ומדיף ריח נעים בבוקר, או שהעוף במקרר הפך עצמו לתבשיל מדיף ריחות, או שהכיור תיקן את עצמו והכי טוב שהאוטו שהיה ריק מדלק לחלוטין - על הפס האדום - הופה הטנק מלא ולא בשל תקלה בלוח השעונים.
ואולי בהשכימי בבוקר, צמד כרטיסי טיסה לרומא היום בצהריים ממתינים לי על השידה... טוב, כל אחד והניסים שלו.
אבל גם איזו שהיא פריצת דרך, שינוי לטובה, התקדמות. הם ניסים לכל דבר מבחינתי.
העניין הוא שלעתים המילה "נס" מקושרת לפסיביות. למשהו שקורה לך ואתה פשוט מחכה. מחכה לנס. מחכה לגודו. מחכה ל...רכבת.
מחכה. יושב. מתבונן. ו... זה נוחת עלייך.
אז ככה זה עובד יופי בסרטים.
עובד יופי ב"פיטר פן". עובד נפלא ב"מרי פופינס" ואפילו ב-"נני מקפי". רק ששם הנס הוא קצת פחות "נעים" בהתחלה.
אבל מה לעשות שבחיים האמיתיים לחכות לנס לא יעשה את העבודה.
לחכות. לדחות ולהמתין לא יעשו את זה. סליחה.
בחיים הנס האמיתי הוא בעצם לדעת מה אתה רוצה? להאמין שזה אפשרי עבורך ולצאת לדרך להשיג אותו. זה הנס האמיתי.
השילוב של רצון + אמונה + פעולה. ואח"כ נחישות וסבלנות והנה הנס האישי שלכם פרוס לפניכם.
חג שמח,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה