לפני מס' ימים הייתה לי פגישה עם לקוח בראש-פינה, כיף גדול בפני עצמו, אך לא על זה העניין.
בכניסה לחניה גדולה ניצבה בחורה וחילקה עיתון יומי חינם לנהגים. עד פה יפה וגם נאה.
א...מה... מה? ותודה למי שהמציא את הביטוי -
הנהגים בישראל נוהגים בצד ימין של הכביש. היינו ישובים בצד שמאל של המכונית! והיכן עומדת הבחורה לדעתכם?
נכון מאוד, בצד ימין של הרכב.
עומדת ולמרגלותיה שתי ערמות ענקיות של עיתונים לחלוקה.
לא חניתי בחניה הגדולה, כך שלא עברתי על פניה של אותה בחורה עם הרכב. רק ראיתי אותה מרחוק.
כל אימת שהגיע רכב היא הושיטה לפנים עיתון. מבחינתה, היא עושה את העבודה שלה.
נ-א-מ-נ-ה!
לאחר שעתיים, שכללו פגישה עם לקוח וקצת קריאה מקצועית, למי מהקוראים שמפשפש בזמנים, שבתי לרכב שלי.
ו...הפלא ופלא.
עומדת לה אותה הבחורה עם אותה הערימה.
מה זה פה? מנהרת הזמן? מיד חיפשתי את דאג וטוני.... מחד, עברו שעתיים ומאידך, לא עברו בכלל? האם שהיתי שעתיים ביקום דיגיטלי מקביל?
צבטתי את עצמי ביד.
"אח" זה כאב.
משמע, אני עוד כאן.
עברו שעתיים שלמות והבחורה באותו המקום, נחושה מתמיד לחלק את מכסת העיתונים היומית.
והנה הקישור לכותרת -
אני לא יכולה לשתוק, אז אני אומרת לבחורה: "את עומדת במקום הלא נכון". זה כמובן לאחר שמבטנו נפגשו, ברכנו זו את זו בברכת שלום הדדית ו...התחברנו :-)
ומסבירה: "הנהגים שנכנסים נמצאים בצד השני שלך.... החלון שלהם רחוק ממך".
ומיד אני מקבלת תשובת מחץ הסתדרותית, א-לה שנות החמישים: "מי שרוצה פותח את החלון!"
ברגע הזה נזכרתי ש... יש רגעים שדווקא השתיקה יפה להם.
אז חייכתי לעצמי והמשכתי בדרכי.
טוב יש לי זמן לנהל והמשך מטלות, הלא-כן?!
והנה אני כותבת לכם ואומרת באופן ברור ונחרץ: הלקוחות שלכם לא מעוניינים במוצר/שירות שלכם. זה התפקיד שלכם והאחריות שלכם לגרום להם לרצות! ואם תצפו שהלקוח גם ירצה, גם יתאמץ וגם יעשה משהו בנדון כך סתם לבד מעצמו בגלל שאתם קיימים. אם תתנהלו כך, אתם עתידים להישאר עם... ערימה גדולה מאוד של עיתונים לצידכם!
סיפא: נכון שמי שיוצא מהחנייה נמצא בצד בו עומדת מחלקת העיתונים, אך זה לא באמת פוסט על חלוקת עיתונים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה