‏הצגת רשומות עם תוויות סימון מטרות ויעדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סימון מטרות ויעדים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי

"חשבון נפש עסקי" תשע"א - שנה מעוברת.

איזה יופי.
הזדמנות פז נקרית בדרכנו - השנה הקרובה, תשע"א, שנה מעוברת. יש לנו כבעלי עסקים חודש נוסף - יותר זמן להשקיע בעסק שלנו.

הפרדוקס הוא שבעלי עסק רבים לא באמת משקיעים בעסק שלהם. הם רק חושבים שהם משקיעים בעסק שלהם.
מדוע?
כי הם מאוד עסוקים.

ואם הם מאוד עסוקים משמע שהם משקיעים בעסק שלהם.

לא נכון!!

להשקיע בעסק באופן אפקטיבי לא בהכרח אומר להיות עסוק כל הזמן. ולהיפך כמובן.

אז מהו הצעד הראשון להשקעה אפקטיבית בעסק שלך?
כיצד תוכל לנצל עד תום את השנה הבאה?

הצעד הראשון להשקעה אפקטיבית בעסק שלך, הוא להחליט לאן העסק הזה אמור להגיע בסוף השנה!
בתום 385 הימים של השנה הנוכחית היכן אתה רוצה שעסק שלך יהיה?

לדוגמא:
1. מס' הלקוחות?
2. היקף ההכנסה?
3. מס' שעות העבודה שלך?
4. פרוייקטים חדשים?
5. מוצרים או שירות חדש?

ועוד.
היה ספציפי ולא ערטילאי.
לדוגמא: אל תגדיר "השנה אני רוצה יותר לקוחות" אלה נקוט מספר מדויק. היה ממוקד.
בהיקף הכנסה - התקדם באופן מדורג. בעוד שלושה חדשים, חצי שנה ובסוף השנה. וכן הלאה.

בתחילת השנה עלייך כבעל עסק לעשות "חשבון נפש עסקי" שיסתיים בחזון לשנה הבאה. תמונה ברורה מאוד של המקום שאליו אתה רוצה שהעסק שלך יגיע.

עכשיו הנך משקיע בעסק שלך באופן אפקטיבי.
תוסיף לכך את העובדה שלאורך כל שהנה אתה בוחן את התקדמותך - בכיוון או לא? ועושה את ההתאמות הנחוצות.

והנה עשית את הצעד הרשון שכל כך הרבה בעלי עסק לא עושים בכלל.
למה?
כי הם מאוד עסוקים.


בהצלחה,
אסנת

יום רביעי

"...אבל לא נולדתי יעל ארד"

לפני כחודש נכחתי בכנס מקצועי שבו הרצאתה יעל ארד, זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל, ברצלונה 1992. נושא ההרצאה שלה היה: "כך נולד אלוף" - עקרונות מנצחים למצוינות והצלחה. יעל ארד, כיום אשת עסקים מצליחה, דיברה על עקרונות מתחום הספורט שניתן ליישם בעולם העסקים ובחיים האישיים. הרצאתה הייתה מרגשת, סוחפת ובעיקר מלאה בתובנות ובכלים ...מנצחים. מן הסתם.

משפט אחד שנאמר על ידה זכור לי במיוחד: "...אבל, לא נולדתי יעל ארד". היא לא נולדה מוכרת, מפורסמת, אלופה אולימפית. את ההצלחה וההישגים שלה היא לא קיבלה עם לידתה. היא בנתה אותם. בעבודה קשה, מאומצת, מפרכת, לא תמיד נעימה, בהרגלים שבנתה לעצמה תוך סימון מטרות אליהן התחייבה במלואה.

אה מה מה, כולנו מכירים את תמונתה המפורסמת במדי הג'ודו הלבנים מניפה זרועותיה מעלה לאות ניצחון. ברצלונה 2002. גאווה ישראלית אמיתית והישג אישי שלא יסולא בפז. את התמונה הזו כולנו מכירים והיא חרוטה בזיכרון הקולקטיבי שלנו. אך מה שאנחנו לא יודעים ולא רואים זה את העבודה המפרכת, אימונים, פציעות, מחנות אימונים ועוד ועוד ועוד.

ולעתים, נוצר מיתוס כזה שהצלחה היא תכונה מולדת או שהיא שייכת אך ורק ל"מיוחדים", ל-"כישרוניים", ל- "מצליחנים". זה נכון שצריך כישרון וחוזקות, אך בבקשה שיקום האדם שאין לו שום כישרון או חוזקות. אין אדם כזה. בכולנו טמונים כישרונות ויכולות, שאנחנו אולי לא מכירים בהם, אך אין זה אומר שהם לא שם.

ובכל מקרה, אותה הצלחה, כפי שהטיבה לתאר אותה יעל ארד, היא לא התחנה הסופית, היעד, המטרה. היא לא שלב סופי בשרשרת. אלא היא הרגלים. הרגלי חשיבה והרגלי פעולה שלרוב נמצאים "בחושך" ללא הילה ופלאשים של מצלמות, אך הם הגישה וההרגלים שמביאים את אותו הישג שכולם רואים ושותפים לו.

אותה התנהלות אישית, עסקית או ארגונית. אותה תרבות. אותו הלך רוח שמקדם הישגים ותוצאות. זה לא קורה ביום אחד. זה לא תמיד קל, ועדיין זה נגיש לכולנו. בחיים הפרטיים, במקום העבודה, בעסק ובארגון. הרגלים נכונים, התמדה, נחישות ומחויבות הם מקורות ההצלחה ולא זכות השמורה ל"אנשים מיוחדים ומבורכים". הם מביאים עליהם את הברכה דרך החשיבה והפעולות שלהם.

הקושי שלנו לקבל את זה וליישם בחיינו, נובע לפעמים מעומס החיים וההיגררות לרוטינה ולשגרה. אנחנו כל כך עמוסים שאנחנו רוצים "פתרונות בזק". אנחנו רוצים תוצאות מיד. עכשיו. וגם עדיף ללא מאמץ, השקעה וכאב. הכי עדיף שזה ינחת לנו על הראש.

אבל חברים יקרים זה לא יקרה. גם יעל ארד לא נולדה יעל ארד. זכרו זאת.