יום רביעי

מה הקשר בין סנדלי גטה והעסק שלך?



אחד הדברים המסוכנים ביותר שאני מכירה, סכנת נפשות אמיתית! זה... להיכנס למקלחת לאחר שבני בן ה-11 התקלח.

כמויות השמפו שהוא מצליח לשפוך על הרצפה הן בלתי יאמנו ובשילוב רצפת האבן המעובדת נוצר משטח החלקה שלא מבייש את טובי המשטחים.

מרכז קנדה אצלי בבית כל יום בין השעות 19:00 – 19:30. חינם אין כסף.


עכשיו, אם אתה אדם אמיץ, תכנס.
אתה עשוי למצוא את עצמך בפוזיציות שכבר שכחת שהן קיימות או בכאלה שאיש טרם גילה שהן אפשריות מבחינה מדעית למין האנושי....! פוזיציות שלאחר שתתאושש מהן תהיה משוכנע שהשמש סובבת סביב כדור הארץ ולא להיפך. מסתבר, אם- כן, שטעה רשם הפטנטים של ארה"ב כשקבע בשנת 1899 ש"כל מה שהיה צריך להמציא, כבר הומצא..."


הוא לא היה אצלי באמבטיה לאחר שבני סיים לפזר את כל השמפו על הרצפה. לשיר. לשים את הבגדים הנקיים ב...כביסה ולקנח במגבת חדשה ונקייה המוטלת כגוויה חמה על הרצפה. אה, כן וגם להשפריץ מים על הגוף, לסבן ושוב להשפריץ, הפעם, לכל עבר. לכיוונים שקשה להבין איך ניתן להגיע אליהם ביד לא מאומנת. המקלחת. גרסת 2010.


לא פחות מפחיד מהנוסע השמיני...


ואני. אני צריכה להיות במצב ערנות מוחלטת מרגע הדלקת האור ואילך. לזכור ולא לשכוח מי היה כאן לפניי. נדמה שבאופן מדהים ולא נהיר דיו למדע המקובל, אני הופכת לגיישה יפנית בקימונו חונק ומגביל. צועדת צעדים קטנים קטנים, מהוססים משהו בסנדלי גטה קטנטנים. החיפזון באמת מהשטן – צדק מי שאמר.


צעד אחד שגוי והתוצאה ידועה מראש.

ולמה אני מספרת לכם את זה?


חוץ מהעובדה ששוב כמעט הגעתי ל... שלב הסופיות באליפות אנטארקטיקה להחלקה אומנותית והילד התם והרך כבר ישן... כך שאין עם מי לדבר. ולגבי מחר בבוקר, אני חותמת שכבר יהיו נושאים אחרים על סדר היום משתשוב אליי הכרתי והבליטות שעל גופי תפסקנה לכאוב בעוצמה של 8 בסולם ריכטר ושוב איווכח לדעת ש ... כדור הארץ הוא זה שסובב סביב השמש ולא להיפך.


אני מספרת לכם את זה כי זו רמת הערנות הנדרשת בעסק שלכם.


כל הזמן היד על הדופק. בקרה (- לא ביקורת. יש הבדל) על מה שכבר נעשה ועל התוצאות שהתקבלו. מחשבה קדימה והלאה על יעדים חדשים ומטרות מלהיבות חדשות.

אחרת, אתם לא מתקדמים בעסק שלכם, אתם מתנהלים.


שרויים בהרגל ויום רודף יום והזמן עובר ופתאום... עשוי לקרות משהו שיהיה כל כך לא נעים ולא רצוי, כמו הכנסה מאוד נמוכה, ריבוי שעות עבודה, השקעה אין סופית של תשומות ללא כל תפוקות נראות לעין. מה שעלול לגרום לכם, קודם-כל, להתבלבל ולא להיות בטוחים מי סובב סביב מי – כדור הארץ סביב השמש או השמש סביב הירח?


או פשוט יגרום לכם להיות כל כך ממורמרים ומתוסכלים, כל כך שקועים עד צוואר בעסק שמנהל אתכם ולא אתם אותו, עד שלא תתפנו להרים את הראש לשמיים ולראות... איזה יום יפה היום.

יום שישי

מישהו מדבר כאן סינית?


אני לא מדברת סינית.
אז איך זה שכל כך הרבה בעלי עסקים ונותני שירות מדברים איתי סינית?????

לא ברור.

אולי בגלל ש"חן" באנגלית נכתב Chen והנה אני וג'קי קרובי משפחה...

אז על מה אני מדברת?
בבקשה -
הנה דוגמא של שיחה עם חברה לבניית וקידום אתרים.
אסנת: שלום אני רוצה לברר פרטים לגבי בניית וקידום אתר.
 ועונה לי בחור נחמד בזו הלשון.

בחור: אין בעיה. והנה מתחילה הסינית - "נבנה לך אתר ברזולוציה של 800 פיקסלים..."
אני שמעתי: "דינג צ'ינג מינג..."

בחור: "נוסיף לך באנר ו-PopUp"
אני שמעתי: "ווינג צ'אנג דונג..."

בחור: "ואז נרשום לך את הדומיין והסאב-דומיין על אותו Server..."
"צ'ילאנג מינג וודינג..."

בחור: "יהיה לך גישה מלאה ל-HTML אם תרצי לשנות משהו בהמשך. וניתן גם לעשות לך קמפיין PCC בגוגל אדוורדס ו-SEO"
אני שמעתי: "וילאנג דינד דינג פינג צ'ינג דאו..וון טון"

אז בלית ברירה, אני עונה לבחור החביב:
"טוב, אז אתה יודע מה תוסיף להזמנה 2 מרק תירס, עוף חמוץ מתוק, 2 אגרול ובננה מטוגנת"

"אבל אנחנו לא מסעדה סינית גברתי" הוא משיב.

"מה, אתם לא מסעדה סינית?"
"לא".
"אתם השגרירות הסינית?"
"לא".

"אז למה אתה מדבר איתי את כל הסינית הזו?" אני שואלת.

מדוע באמת הוא מדבר איתי סינית?
מה לא בסדר בזה?

ומה הטעות העסקית כאן?
מה הטעות התקשורתית ממדרגה ראשונה?

תשובה:
הטעות היא שהבחור מדבר איתי על מאפיינים, ועוד בשפה מקצועית, בעוד אותי מעניין התועלות!
אם אינני אדם טכני, זה סינית עבורי כל המידע הזה.

מה שכן מעניין אותי בתור לקוחה זה התועלות עבורי.
מה יצא לי מזה?

הקיצר,
דברו עם הלקוחות שלכם על תועלות ולא על מאפיינים.
כך תדברו באותה השפה ששניכם יכולים להבין. לא סינית חד-צדדית.

דוגמאות:
1. במקום: זה קפה מסוג רובוסטה מדרום אנטארקטיקה....
   התועלת: קפה ארומתי שמתאים לאוהבי קפה חזק.

2. במקום: בקבוק מים מינרלים של חצי ליטר עם פקק נשלף.
    התועלת: בקבוק נישא, קל ולא מטפטף.

3. במקום: סוכריות עדשים M&M
    התועלת: השוקולד יימס לך בפה ולא ביד. זו אגב גם הסיסמא הפרסומית שלהם. המבוססת על תועלת ללקוח ולא  מאפייני המוצר. 

הבהרה: אין לי כלום נגד סינית. להיפך, באופק מתוכנן טיול.
בהצלחה,
אסנת.

ברכותיי, זכית בפרס נובל לשלום!

אוקטובר בקונספט בסימן השלמה - Acceptance

כיצד לפעול מתוך עוצמה ומיקוד?
כיצד להתנהל ברמות אנרגיה מקסימאליות.


בנסיעתי האחרונה לחו"ל, חל עיכוב, לא קטן, בלוח הזמנים של הטיסה חזרה. ממש לא מתאים לי. המשמעות, מבחינתי, היא עיכוב בהגעה הביתה, נהיגה בשעות העומס, ובקטנה - עוד כמה שעות שינה חסרות. ואם אאחר ביותר משלוש שעות, אצטרך לבטל את השתתפותי בסמינר אינטרנטי מקצועי שנקבע לאותו היום.

כפריקית של תכל'ס ותוצאות, תכנון, ניהול זמן וארגון הם מהצדדים החזקים שלי. ולכן הייתה לי תכנית מבעוד מועד. בתכנית, הכל היה מסודר פיקס. אני מגיעה בזמן, הילדים עדיין לא בבית, אני מניחה לכל אחד מהם את מתנתו על מיטתו ומתפנה להשלמת שעות שינה. לאחר מכן, מטפלת במיילים חשובים, ומסדרת, כלאחר כבוד, את הכבודה במקומה. כך מגיעה רעננה וערנית לסמינר האינטרנטי. מושלם. יש יותר טוב מזה?



אך התכניות השתנו ולא בגללי.
עכשיו, הייתה לי בחירה.
הבחירה לבחור את התגובה שלי.
ובמילותיו של ויקטור פרנקל: "היכולת לבחור את עמדתי במערכת נסיבות נתונה".


בתוך שכך, לא רק שחל עיכוב בטיסה, גם עוכבתי בכל נקודות הבדיקה האפשריות לאורך מסלול העלייה למטוס. משום מה, קהל גדול חולף על פניהם של אנשי הביטחון, ואת מי עוצרים? ניחשתם נכון, אותי. ואז שוב אותן שאלות, פשפוש קל בחפציי. דבר שהופך למביך יותר ויותר ככל שמתקדמים לכבש העלייה למטוס.


כנראה, שאני נראית חשודה...
וזה בדיוק העניין, אין לי מושג מדוע מתשאלים אותי!
וגם לא יכול להיות לי, כי כל דבר שאסיק יהיה בגדר השערה ופרשנות.


בסופו של דבר, הנחיתה בארץ התאחרה קלות - עיכוב של ארבע שעות. התכנית המקורית שלי תויגה כתכנית מושלמת אך .... ביצוע כושל. בבית, חיכו לי ילדיי ובן זוגי עם שלט "ברוכה הבאה" ועוגה מפונפנת שנרכשה מבעוד מועד (-כן, גם הוא מאורגן). ואני הייתי פנויה להתענג על זה. לראות את מה שיש בחיי ולהכיל את זה.


בכל מקרה, התקבלה החלטה שעם התיק האדום, לא טסים לחו"ל ....
נוסע אחר בטיסה, בחר להגיב לאותן הנסיבות בצורה אחרת. הוא רטן כבר בטרמינל, שוחח בנייד בקולי קולות תוך שהוא מסביר, מאשים ומאיים בתביעת חברת התעופה על העיכוב בלוח הזמנים. כל נותן שירות ואפילו קציני הביטחון זכו למקלחת צוננת.


ואז הוא התיישב, אדום כולו מחימה בוערת, מנגב את זיעתו. מתנשף בכבדות. כעוס, נע בין אגרסיב לפסיב-אגרסיב ו...צודק. תאמינו לי, מחזה לא נעים.


כמובן שאין לי מושג מה נסיבותיו של אותו נוסע ואת זה יש לציין. 
ועדיין, הייתה כאן מערכת נסיבות נתונה שלא היה לו ולי שום השפעה עליה. זו עובדה!


והדבר האפקטיבי היחיד שניתן לעשות במקרים שכאלה זה לקבל את המציאות כפי שהיא ולהפסיק להתווכח איתה. היינו, לחתום הסכם שלום עם המציאות.


***
לעתים אנו מבזבזים כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים בלהתווכח עם המציאות. בלא להסכים עם מה שקורה. בלהתנגד למה שקורה ולהתמקד ב- "כמה זה לא בסדר" או לא נוח לנו.


הדרך היעילה ביותר ללחץ ושחיקה, לפגיעה באפקטיביות שלנו ובעוצמה שלנו, היא להתווכח עם המציאות. עם מה שקורה, עם מה שקיים.


האמת היא, שיש קשת רחבה של תגובות, רגשות, הלכי רוח גם אם כרגע נדמה שאנו מסוגלים לאופן תגובה אחד. זהו ההרגל ההתנהגותי והמחשבתי שלנו, אך הרגלים ניתן לשנות.


נכון, זה לא קל, זה קשה.
אז מה?
ולטוס לחו"ל בלי התיק האדום, יש לכם מושג כמה קשה יהיה?! ובכל זאת...

ולכן, שאל את עצמך:
• היה ואקבל את המציאות כפי שהיא, בכל הנוגע לדברים/התרחשויות שלא בשליטתי, האם יועיל לי הדבר?
• במה יועיל לי?
• מה יהיו התוצאות של השלמה וקבלת המציאות כפי שהיא?
• על מה אם כן אוותר?
• מה ארוויח?

ואם בחישוב כולל הרווח יהיה גדול יותר מההפסד, הנה כבר הרווחתם.

לחתום הסכם שלום עם המציאות משמעו להפסיק לסבך את הפשוט. לקבל את העובדה שלא נוכל להשפיע על כל מה שקורה לנו, אך בהחלט נוכל להשפיע על התגובה שלנו לאירועים. למה שקורה.

וזה מתחיל ומסתכם בחתימת הסכם שלום עם המציאות.
בהפיכתנו לחתני פרס נובל לשלום בחיינו האישיים ו/או המקצועיים.

יום שלישי

ברוכים הבאים, הדקו את החגורות אנחנו ממריאים...

מכירים את הרגע הזה.
אתה יושב במטוס לקראת ההמראה.
סוג של התרגשות מהול במתח.

ברקע הקברניט מודיע: "ברוכים הבאים, נא הדקו את החגורות, אנחנו ממריאים".

ואתה יודע שכל המערכות נבדקו, שאין אף בורג משוחרר או דלת פתוחה. הכל במקום שהוא צריך להיות, מוכן להמראה. מוכן לקחת אותך בביטחון ובנוחות אל היעד שלך.

כי באוויר אין מקום לטעויות.
אתה יודע שמכונה משומנת, מקצועית ומיומנת אחראית לקחת אותך לאן שאתה רוצה.

כך גם בעסק שלכם.
העסק שלכם צריך להיות מכונה משומנת שעובדת עבורכם.
כבעלי עסק זו האחריות שלכם.

לדוגמא:
אם משהו לא עובד עבורכם בעסק, אינכם שבעים רצון ממנו - התייחסו אליו, טפלו בו, שכללו אותו והמשיכו הלאה בתעופה בטוחה.

זה יכול להיות התוצאות שאתם משיגים או רמת הידיעה שלכם בנושא מסוים. ייתכן ואינכם שבעי רצון מהאופן שבו אתם מציגים את העסק שלכם, או מיחס ההמרה שלכם, או מהיקף ההכנסה. אולי מהשיווק, משיתופי הפעולה וכן הלאה.

אם משהו לא עובד, הוא דורש התייחסות וטיפול. מיידית.
אז צריך להסתכל על המפה, המכשירים שמאותתים לכם ולהתייחס.

אל תעלים עין אם נדלקת נורה אדומה.
לא במטוס, לא באוטו ולא בעסק.

וזה יקרה כשתהיה מוכן להסתכל באומץ על מה שלא עובד ולהתמודד איתו, באומץ לא פחות.

ולשם האלגוריה התעופתית, יותר מידיי בעלי עסקים מעופפים באוויר ועוד בלי מערכות מתוחזקות.

סחור וסחור. מבזבזים דלק וכסף ולא מגיעים לשום מקום.
אז קדימה - צריך לנחות!

לעשות בדיקת מערכות ולטפל במה שלא עובד.
רק כך תהיו הקברניט של העסק שלכם.
רק כך תוכלו להמריא.

שלכם,
אסנת.

יום רביעי

דיון בניחוחות סוכה - על אסתטיקה ניהולית ועסקית

האם אתה הודף לקוחות?

קראו על הקשר שבין חזות/מראה (Appearance) להצלחה בעסקים.

דיון חדש בקבוצה "הצלחה ניהלית ועסקית" - לקריאה לחץ על הכותרת.

יום חמישי

מה בין יום כיפור, ארונות המטבח שלי והעסק שלך?



ארונות המטבח

בארונות המטבח שלי יש פגם.

מזה זמן מה שמתי לב שהמרווחים בין הדלתות אינם אחידים. משמאל רווח גדול ומימין רווח צר. ובדלת הסמוכה שוב רווח צר משמאל ורחב מימין. האמת היא, שלא צריך להיות מומחה גדול בכדי לראות את אי האחידות, למרות שהיא מזערית היא בולטת.


יצא שלפני מספר ימים, אירוע מכונן התרחש בביתנו.
אישי היקר, חזר מוקדם מהרגיל מעבודתו.

בעודנו חוגגים את האירוע בשיחה קולחת בשולחן המטבח, שהרי המטבח הוא האזור הפעיל בביתנו...הבטנו שנינו בו זמנית על ארונות המטבח.

אני לא ראיתי כל חדש אלא שוב את אי הסימטריה המוכרת לי.

אך לפתע קם אישי, שלף את הלדרמן מכיסו (-מן גאדג'ט גברי כזה שנתייחס אליו כסוג של אולר משוכלל), פתח את ארון המטבח השמאלי ביותר והחל מכוון את הברגים/ צירי הדלת. פותח ומבריג. סוגר. שוב פותח ומבריג. סוגר. מתבונן. כן, עכשיו בסדר.

להפתעתי, אי הסימטריה נעלמה.
אם-כך, האמת היא שהמרווחים בדלתות המטבח שלי כעת אחידים. תודות לאישי היקר והיעיל.

ולמה אני מספרת לכם את זה?

ומה הקשר ליום כיפור, וחשוב יותר, לעסק שלכם?

אני מספרת לכם זאת משום שבאותו רגע הבנתי את ההבדל בינינו. לאישי יש יכולת טכנית שלי אין. אל דאגה, לי יש יכולות אחרות.


ואיך זה קשור ליום כיפור?
רגע, זה עדיין לא הזמן לכך.

הקשר הוא לעסק שלכם.

פעמים רבות בעלי עסקים נופלים באותה טעות אומללה שמשאירה אותם עמוסים, עסוקים מאוד וחסרי אנרגיה. בחשיבה שהם יכולים לעשות הכל בעסק שלהם ובניסיון לעשות הכל בעסק שלהם.

זו טעות. זה לא נכון.

רבותיי, אינכם יכולים לעשות הכל בעסק שלהם. נקודה.


מדוע?

כי יש לכם יכולות כאלה ולא אחרות.
כי לנסות לעשות הכל יעלה לכם יותר כסף וזמן מלהשתמש בשרותיו של איש מקצוע מומחה.
כי לנסות לעשות הכל בעסק שלכם, יותיר אתכם עמוסים, שחוקים ועייפים.
וככאלה לא תוכלו להתנהל אפקטיבית ולחשוב בראש צלול.

ובעיקר, כי לעשות הכל בעסק שלכם אומר שאתם לא מתנהלים בצורה אפקטיבית אלא חובבנית.
לא מנהלים זמן נכון, לא עושים תיעדוף נכון וקרוב לוודאי לא מגיעים לתוצאות שאתם רוצים.


והיכן הקישור ליום כיפור?
נו, זה ברור לא?!

יום כיפור מזמין אתכם לסלוח גם לעצמכם על כך שאינכם סופרמן או סופרוומן.
על כך שלא תוכלו לעשות הכל בעסק שלכם.

יום כיפור מזמין אתכם לסלוח לעצמכם על טעויות ומשגים שעשיתם בשנה שעברה. לנקות את הלוח ולהמשיך הלאה, לאחר שלמדתם את השיעור והלקח כמובן, נקיים וצלולים לשנה עסקית הבאה עלינו לטובה.

אז זכרו,
לא תוכלו לעשות הכל בעסק שלכם.
לא כדאי שתעשו הכל בעסק שלכם.
בררו מה כדאי שלא תעשו בעסק שלכם ועל מה לא כדאי לכם לבזבז את משאביכם האישיים.
ואם חפנתם את ראשכם בין כפות ידיכם, לא נורא. סלחו לעצמכם והמשיכו הלאה. מותר לטעות. אסור לא ללמוד מהטעות!

ובכלל, יש הקלה רבה בהבנה שכולנו אנושיים ושהדרך האפקטיבית בעסקים היא לפעמים לעשות פחות ולא בהכרח יותר!

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

*
*

יום שלישי

"חשבון נפש עסקי" תשע"א - שנה מעוברת.

איזה יופי.
הזדמנות פז נקרית בדרכנו - השנה הקרובה, תשע"א, שנה מעוברת. יש לנו כבעלי עסקים חודש נוסף - יותר זמן להשקיע בעסק שלנו.

הפרדוקס הוא שבעלי עסק רבים לא באמת משקיעים בעסק שלהם. הם רק חושבים שהם משקיעים בעסק שלהם.
מדוע?
כי הם מאוד עסוקים.

ואם הם מאוד עסוקים משמע שהם משקיעים בעסק שלהם.

לא נכון!!

להשקיע בעסק באופן אפקטיבי לא בהכרח אומר להיות עסוק כל הזמן. ולהיפך כמובן.

אז מהו הצעד הראשון להשקעה אפקטיבית בעסק שלך?
כיצד תוכל לנצל עד תום את השנה הבאה?

הצעד הראשון להשקעה אפקטיבית בעסק שלך, הוא להחליט לאן העסק הזה אמור להגיע בסוף השנה!
בתום 385 הימים של השנה הנוכחית היכן אתה רוצה שעסק שלך יהיה?

לדוגמא:
1. מס' הלקוחות?
2. היקף ההכנסה?
3. מס' שעות העבודה שלך?
4. פרוייקטים חדשים?
5. מוצרים או שירות חדש?

ועוד.
היה ספציפי ולא ערטילאי.
לדוגמא: אל תגדיר "השנה אני רוצה יותר לקוחות" אלה נקוט מספר מדויק. היה ממוקד.
בהיקף הכנסה - התקדם באופן מדורג. בעוד שלושה חדשים, חצי שנה ובסוף השנה. וכן הלאה.

בתחילת השנה עלייך כבעל עסק לעשות "חשבון נפש עסקי" שיסתיים בחזון לשנה הבאה. תמונה ברורה מאוד של המקום שאליו אתה רוצה שהעסק שלך יגיע.

עכשיו הנך משקיע בעסק שלך באופן אפקטיבי.
תוסיף לכך את העובדה שלאורך כל שהנה אתה בוחן את התקדמותך - בכיוון או לא? ועושה את ההתאמות הנחוצות.

והנה עשית את הצעד הרשון שכל כך הרבה בעלי עסק לא עושים בכלל.
למה?
כי הם מאוד עסוקים.


בהצלחה,
אסנת

יום חמישי

לדבר בשפה שלקוחות מבינים - טיפ קטן לראש השנה

רוצים שנה של מכירות ועסקים מצליחים?
רוצים לקוחות מרוצים ומשלמים יותר?

רוצים לדעת למה יש לי 7 בשמים שונים על השידה שלי?

התחילו לדבר בשפה שהלקוחות מבינים!

התמקדו במה שמעניין את הלקוח - במה שגורם לו לרצות דברים.
מדובר בעיקר בשני דברים מרכזיים - הפחד להפסיד והרצון להרוויח בעיקר ביחס לזמן, כסף ורווחה.

הסבירו:
כיצד השירות או המוצר שלכם חוסך לו כסף וזמן.
כיצד המוצר או השירות שלכם תורם לרווחתו. 

זו למשל הסיבה שיש לי 7 בשמים על השידה. האם אני צריכה את כולם? תלוי מתי שואלים....:-) מה שבטוח, שבשלב כלשהוא מאוד רציתי אותם ולכן קניתי אותם. מאוד ייתכן, שהמחיר מאוד דיבר אליי והתרומה שלהם לרווחתי - איכות חיי וכל המשתמע מכך.

אם המסר השיווקי שלכם יהיה סביב האלמנטים הללו, תצליחו לתפוס את תשומת ליבו של הלקוח כי התייחסתם לתועלות עבורו - למה שמניע אותו.

השנה - מדברים בשפה שלקוחות מבינים.

בהצלחה,
אסנת.

יום רביעי

הדרך האפקטיבית לעלייה בסולם הדרגות - לעובדים, מנהלים ובעלי עסק


בפתחה של שנה חדשה רבים מאחלים לעצמם לעלות בסולם הדרגות - להתקדם בעבודה. המציאות מראה שלא כולם מצליחים להגשים את זה.


אם גם אתה רוצה לעלות בסולם הדרגות, הפוסט הזה בשבילך.
אם אתה מנהל או בעל עסק, הפוסט הזה גם בשבילך היות והכלי שאפרט להלן עובד לשני הצדדים.


לרוב, במרבית הארגונים או העסקים, נעשית פנייה למנהל או לבעל העסק בזמן של דיוני השכר או המשוב השנתי בציפייה שזה הזמן הנכון, שהצד השני יבין ויסכים, וכשהצדדים לא מגיעים להסכמה עולה לעתים על שולחן הדיונים האמירה "שאולי הגיע הזמן להיפרד". עמדה נוקשה, ללא ספק, שלא מייצגת את האינטרסים האמיתיים של הצדדים ברוב המקרים.


לפעמים אפילו לא באמת מתכוונים לאמירה הזו והיא לא תוכננה כלל, אלא נשלפה בלהט הרגע וכעת נדרשים לעמוד מאחוריה. לא נעים בכלל.
זו התנהלות של קזינו. רולטה.
זה לא מתאים לעולם העסקים!
אז כיצד לנהל תהליך אפקטיבי של התקדמות בסולם הדרגות - בארגון או בעסק?
ראשית, יש להבין שהתקדמות בסולם הדרגות לא אמורה לקרות מאליה רק בגלל שהזמן חלף ויום רדף יום.


המלצתי היא לנהל דו"ח מפורט לאורך כל השנה, כך שבעת המתאימה יעמדו לרשותכם ראיות והוכחות שאכן מגיע לכם להתקדם (צ'ק ליסט). הדו"ח יהיה מורכב מקריטריונים ספציפיים שיפורטו להלן.


ואם הנכם המנהל או בעל העסק גם לכם צריכה להיות רשימת קריטריונים אותה תנהלו לאורך השנה כך שבעת המתאימה תוכלו לבחון את הנושא על פי אותם הקריטריונים. כך תתבהר הסוגיה: "האם מגיע לעובד/ת להתקדם, או לא?". כך יהיה ברשותכם ארסנל של הוכחות וראיות לקידום עמדתכם.


הקריטריונים הם:
גישה - מה גישתו של העובד? האם הוא משתף פעולה, איש צוות תורם למשימה וליחסי העבודה?
בחירות - על מה מעידות בחירותיו בעבר ובהווה? עד כמה היית שבע רצון עם בחירות אלה?
חדשנות – מה תרומתו לחדשנות בארגון/ בעסק? האם חידש וקידם תהליכי עבודה, נהלים, תהליכים ופרוצדורות?
יחסים ותקשורת בינאישית - האם תורם לשיפור הדיאלוג במקום העבודה, לשיתוף במידע, האם בעל אינטליגנציה תקשורתית? ישיר וברור?
התמקצעות - עד כמה התמקצע ושיפר יכולות? האם השתלם? עבר הדרכות? האם מוכן לשנות וללמוד משהו חדש או ספוג בעצמו ובידיעותיו?
פתרונות - האם תרם בפיתוח פתרונות בעיתות משבר וקושי? האם "לפתע הדהים"?


וכן,
עד כמה מתנהל סביב כיבוי שריפות?
כיצד מגיב ללחץ ודחק?
איזה אווירה משרה על הסובבים?


הקריטריונים שפירטתי הם כלליים כמובן וללא התייחסות ספציפית, אך זו רוח הדברים ותוכלו להוסיף קריטריונים נוספים בהתאם לתפקיד ולמשימה העומדת מולכם.


העיקרון הוא ניהול דו"ח מפורט לכל אורך השנה כך שבסופה או בתחילת שנה חדשה יהיו לכם מספיק עדויות וראיות שאכן מגיע לכם ו/או לעובדיכם קידום או לאו?

כך הדיון יהיה סביב ביצועים Performance ולא כוונות או אפילו מוטיבציה.
כך תבנו מסד איתן של הוכחות ותועלות שתרמתם לארגון.
כך תדעו שאתם לא רק פעילים אלא בראש ובראשונה יעילים ותורמים ערך לארגון ו/או לעסק?
כך תהיה לכם רשימה (צ'ק ליסט) ברורה מאוד שלאורה מתקבלת החלטה.


אם הנך עובד ששואף להתקדם - הגדר אתה עצמך צ'ק ליסט והבא אותה למנהל שלך תוך הוכחות וראיות לצידקתך.
אם אתה מנהל או בעל עסק, הגדר צ'ק ליסט או העזר בזו שהגדרתי ועל המבקש להוכיח שהוא ראוי על סמך הקריטריונים הללו.


כך תתנהלו באופן שקול, ממוקד ומקצועי.

שנה טובה ובהצלחה רבה,


אסנת.

יום שלישי

לקוחות סיפור אהבה

פעמים רבות יוצא לי לשמוע בעלי עסקים שמתייחסים ללקוחות שלהם באופן "לא מחמיא". מכנים אותם בתארים, כגון: נודניקים, קרציות או שאר תארים דומים. בעל עסק שמכנה כך את לקוחותיו כדאי שיבין שני דברים עיקריים.
האחד, שכנראה כדאי לו לצאת מזירת העסקים ומהר ככל האפשר. השני, שהוא כנראה מתרועע עם סוג הלקוחות הלא נכון.

הקונספט הוא שאם אתה כבעל עסק מוצא את עצמך מכנה את לקוחותייך בתארים לא מחמיאים, יהא זה איתות עבורך שמשהו בסיסי ביותר לא עובד בעסק שלך או באופן שבו אתה מנהל את העסק שלך! אל תיתן לאיתות הזה לעבוד לידך מבלי שתעשה משהוא בעניין. אל תמשיך  Business as Usual.

בעל עסק כדאי ויתייחס ללקוחות שלו כאל הנכס המשמעותי בעסק. כל השאר שייך לתירוצים. משעמם ולא מעניין. זהו הנכס היקר שלך שאתה כבעל העסק "חפץ ביקרו". זה ולא אחר. זו מערכת היחסים שצריכה להיות בעסק שלך. אתה והלקוח שלך בזוגיות עסקית. וכמו בכל זוגיות היא לא תעבוד אם אין בה את הכבוד המינימאלי ואת הרצון בטובתו של האחר.

ללא לקוחות אין עסק. העסק שלך הוא לא המשרד, הציוד, החנות, המחסן, הסטודיו, הטפסים - כל אלה הם האמצעי. העסק שלך הם הלקוחות שלך. בלעדיהם אין עסק. פשוט ויציב.

ולכן, הפסק מיד להתייחס אליהם בחוסר כבוד. הפסק להתייחס אליהם כגורם מעכב, מחבל ומתסכל בעסק שלך.
התחל לראות אותם כנכס.

ואם אתה מאוד מתקשה, מתייסר ומתפתל, אזי הלקוחות הללו כנראה צריכים ללכת. אזור אומץ והיפרד מהם. ואם אין לך אומץ, אז שוב עומדות לפניך שתי אופציות.

האחת, צא כבר מזירת העסקים, ילדון!
השניה, התחל לכבד אותם גם אם זה לא נוח לך. Fake it Until you Make it. ייתכן שאם אתה תתייחס אליהם אחרת, הם יחזירו לך באותו המטבע.

לסיכום,
1. הלקוחות שלך הם הנכס הכי חשוב בעסק.
2. בלי לקוחות אין עסק. יש עיסוק.
3. מגיע להם את מלוא הכבוד, יחס וההערכה כלקוחות משלמים.
4. יחס עוין כלפי הלקוחות הוא איתות שמשהו לא עובד.
5. כשנדלק האיתות שמשהו לא עובד, טפל בו מיד.
6. זכור, זירת העסקים היא זירת המבוגרים והרציניים. אם אתה מחפש נוחות, צא החוצה מהזירה.
7. הלקוח בעייתי כי הוא לא הלקוח המתאים לך.

הצלחה עסקית עוברת דרך עבודה עם הלקוחות המתאימים לך ושכיף לך לעבוד איתם. הם צריכים להיות הרוב בעסק שלך, אחרת, טוב נו כבר אמרתי, משהו בסיס לא עובד!

לקוחות, סיפור אהבה.
להתמקד ולראות את הנסיך לא את הצפרדע - זו כל התורה.