יום רביעי

מעבדות לחרות והצלחה - המסע האישי

יציאת מצרים היא מהאירועים הגדולים והמשמעותיים שקרו לעם היהודי, לאחר שנים של עבדות פיסית ותרבותית, העם היהודי מתחבר לחופש ולחירות. הוא הופך לאותנטי ונאמן לטבעו, לצו מצפונו ומקיים את ייעודו.


זו החירות האמיתית – בחירה מתוך מקום אותנטי ושלם.

כינוי נוסף של חג הפסח הוא "חג האביב" המבטא את הרוח החדשה שבגאולה – התעוררות, נמרצות, פריחה והתחדשות.

אם-כן, מפליא שלמרות כל אלה צריך היה משה לשכנע את בני ישראל לצאת ממצרים!! מסתבר שבני ישראל לא ממש "קפצו על המציאה". וגם אז הקשה העם על משה בתלונותיו! מ-ו-ז-ר!

בתוך שכך, ארבעת הכוסות בליל הסדר מתחברות לארבעת הלשונות האקטיביות של הגאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי". היינו, ה' הוא מחולל השינוי, לעומת הפסיביות של בני ישראל. נדמה, אם-כן, שהגאולה ניתנה לבני ישראל בחינם – צ'ופר.

אולם, היה תנאי. התנאי היה התמסרות מוחלטת. הליכה אחריו במדבר. בני ישראל היו צריכים להוכיח כי הם ראויים לגאולה. ולא רק ראויים כי אם לוקחים על עצמם תפקיד אקטיבי – הופכים לסוכני השינוי. ולסוכנים טובים. היו גם אתגרים בדרך שבדקו זאת. ממש "הישרדות – האיים הקריביים".

המסע האישי - יציאה לדרך חדשה
נדמה כי סיפור יציאת מצרים רלוונטי ביותר להיום ומלמד אותנו על המסע הפנימי של האדם אל עצמו ועל הפחד והקושי מפני שינוי ויציאה לדרך חדשה.

מסתבר שגם כשקשה מאוד (-עבדות) יש בידוע ובמוכר (אזור הנוחות) משהו שמשרה ביטחון ויציבות ולכן נתפס כעדיף על פני דרך השינוי - הלא ידוע והלא מוכר. כל שכן כאשר הצורך בשינוי הוא תולדה של נסיבות, אירועים, מהלכים שלא אתם בחרתם.

אולם, לדאבוננו, לא תמיד מתייחס האדם אל עצמו באופן המבטא אהבה וקבלה עצמית אלא, מבלי לשים- לב, בוחר בדרך העבדות. אנשים לפעמים כה מפחדים משינוי גם כשעצמותיהם בוערות מחוסר שביעות רצון ומחוסר נחת בחייהם.

האם אנו עבדים חופשיים?
הם הופכים לעבדים ברגע שהם מוכנים לחיות לפי מה שמקובל וראוי בעיני אחרים. לפי מה שפחות מפחיד אותם, לפי מה שפחות מאיים עליהם, מאתגר אותם או מערער להם את הסדר הישן. הרבה חופש וחירות אין בכך, ללא ספק.

האמת היא, שממש כמו בני ישראל, קל מאוד לפתח הרגלים ולשמר אותם. קל מאוד לפסוע באותה הדרך יום אחר יום. להפוך לעבדים של הזמן והשגרה, של אילוצים וצרכים, סדרי עדיפויות הנכפים עלינו וכד'. ואט אט אנו הופכים לרובוטים בחיינו המתנהלים בכוח האינרציה.

לעומת זאת, קשה מאוד לשבור שגרה - גם שגרה לא טובה. לשבור הרגלים קשה לא פחות מלשבור מצה לשני חלקים שווים. לפעמים זה ממש קשה.


ואכן, לעתים, בכוח ההרגל והאינרציה אנשים הולכים לעבודה שאינם אוהבים, ממשיכים במערכות יחסים שמזמן לא מספקות אותם, מקיימים קשרים שלא תורמים להם במאומה – פשוט מפני שהתרגלו. ויש גם כאלה שממשיכים לכעוס ולנטור טינה מבלי לזכור בכלל על מה?! הם פשוט ממשיכים ו...יום רודף יום.

קרוב לוודאי, שהנחת הבסיס שלהם היא שעדיף להישאר עם המוכר והידוע גם במחיר של להיות לכוד בו – עבד שלו. גם במחיר של העדפת בטחון על פני חופש...

אולם, רק מי שמעז לפרוץ, לצאת למדבר מתוך הכרה מלאה ומחויבות שהוא לא נשאר באותו המקום ואולי בלוויית מישהו (-אפילו מנהיג מגמגם!!), עשוי לפגוש את חייו במלוא הדרם ולהגיע לזקנה ללא חרטות כואבות. אלברט איינשטיין אמר פעם ש: "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע".

רגע, עוד לא נגמר...
וגם פה לא נגמרה המשימה האישית. כעת, עליו "להמשיך ולהגות בה יום וליל" כי דרך הצמיחה, ההגשמה וההתפתחות האישית לעולם אינה נגמרת. יש להמשיך ללמוד ולזכות בה כל פעם מחדש. יש לפתח כל פעם מחדש אומץ ותעוזה ומחויבות לשיפור אישי.

אני מזמינה אתכם להאמין בכם, להפוך לחבר הכי טוב שלכם ולשגריר הכי מצוין של עצמכם. אין כל תועלת בהדגשת "מה אני לא?!". אין כל תועלת בהדגשת פחדים וחששות או באמירות מקטינות וחסרות אמונה עצמית. זוהי לא גישה של מצליחים. מנהיגים.

אתם בהחלט יכולים להיות מודעים אליהם, אך לא לתת להם לנהל את חייכם. לא להיעצר ברגש או בפחדים, אלא להמשיך ולצעוד איתם. נהלו את חוזקותיכם, דעו מי אתם ובמה אתם טובים. הכירו בזכויותיכם לדעה, לרגשות, ללבטים, לפרטיות כי יש לכם זכויות. צאו מעבדות לחירות וכלו את הספקות והפחדים בטרם הם יכלו אתכם.



באיחולי חג שמח,
אסנת.

לעשות סדר בדברים

הזמן המושלם (כמה לא מקורי...) לעשות סדר בדברים הוא כעת.

והנה ראו את הצטלבות הזמנים.

פורים, אך זה מכבר, מזמין אותנו להתחבר לצדדים הקלילים שבנו. להשתטות, לשמוח ולהתפרק. אלמנטים שכה חשובים להצלחה שלנו. שמספקים לנו הפוגה וכוח, יכולת מיקוד וריקון.

ופסח, מולנו, מזמין אותנו להתחבר לצדדים הרציניים שלנו. לסדר, לניקיון ולאחריות האישית.

כל כך קרובים ויחד עם זאת נראים מנוגדים ורחוקים זה מזה.

אז , זהו. שלא.

אלה הם שני הצדדים של אותו מטבע. שני הצדדים שכה חשובים ותורמים להצלחה אישית, עסקית ובקריירה.
היכולת להרפות, להשתטות, להעיז, לפרוץ גבולות ולהיות יצירתיים המשולבת ביכולת לרצינות, אחריות, סדר וארגון השילוב הוא החשוב.

כך שאם נעשה סדר בדברים, זה לא באמת שהאחד עדיף על השני.
זה לא באמת שאנחנו כאלה או כאלה. אנחנו "גם וגם". אם נרשה לעצמנו כמובן.

יצא אם כן, ש: פורים + פסח = פי2 הצלחה.

ואולי זו החירות האמיתית - לתת ביטוי לשני הצדדים האלה שנמצאים בכל אחד מאיתנו ולמצוא את הקשר שלהם להצלחה המיוחלת - בחיים, בקריירה ובעסקים.

להצלחתכם,


יום שישי

כולם רוצים... כולם רצים, ולאן מגיעים?


והפעם טיפ קטן אך משמעותי בנושא שמטריד את רובנו - ניהול זמן.


אז כיצד ננהל זמן טוב יותר? כיצד נוריד את זללני הזמן למינימום? כיצד נהיה ממוקדים, ברורים ויעילים?



הנה כלי קטן, שיעשה הרבה הבדל -


אל תתייחסו לזמנים באופן ערטילאי, אלא באופן ברור.

היינו, כשאתם קובעים מועד (לא משנה כרגע למה), התייחסו לזמן ממוקד וברור ולא ערטילאי.

"אחרי החגים", "בעוד שבועיים", "יותר מאוחר היום" או "אחה"צ". אלה הם זמנים ערטילאיים, ערפיליים, פתוחים לפרשנות שונה – Vague.


במקום זאת, קבעו מועדים, זמנים ברורים, נקודתיים וממוקדים שלא משאירים מקום לטעויות, אי הבנות, קביעה מחודשת – זללני זמן ואנרגיה מובהקים.

לדוגמא:

1. במקום "אחרי החגים" התייחסו ל "14 באוקטובר".

2. במקום "בעוד שבועיים" קבעו ל: "יום שני, 11 באוקטובר"

3. במקום "מאוחר יותר" קבעו ל: "בין 16:00 ל-16:30".

4. ובמקום "אחה"צ" , מועד הפתוח לפרשנויות שונות, קבעו "בשעה 18:00".


כך תהיו הרבה יותר מקצועיים, אפקטיביים, ברורים, תנהלו את הזמן שלכם הרבה יותר טוב והתוצאות לא תאחרנה לבוא.


כמו שאמרתי, טיפ קטן, אבל מאוד משמעותי.

יום שני

על הקשר שבין הצלחה, רצינות ו... ליצנות :)

רובנו שואפים לחיים מספקים ושלמים - חיים של שביעות רצון והצלחה בעסק, בקריירה ובחיים האישיים וכמובן ובראש ובראשונה כאדם.


היינו, על האדם המודרני מוטלת, למעשה, משימה לוליינית, אישית ומקצועית, מהמעלה הראשונה אותה יש לבצע במירב הכישרון והאפקטיביות. ואין זמן מתאים יותר מחג פורים לדון בלוליינות ובלהטוטנות בחיינו הבוגרים ולבחון את הקשר שבין רצינות ו...ליצנות.

נכון הוא שעם התבגרותנו, עולה גם רמת האחריות, המחויבות ואיתם הרצינות בחיינו. בילדות, לא נושאים רוב האנשים, באחריות המלווה את חיינו הבוגרים. אנו חופשיים יותר, קלים יותר - פחות אנשים ומצבים תלויים בנו. עם בגרותנו הדברים משתנים. האחריות כבדה יותר, יש המון מטלות שעלינו לבצע גם אם זה לא ממש "מתאים לנו". ככה זה, נאמר, כשיש ילדים, בן/בת זוג, משכנתא, עסק ו/או עבודה. וכל זאת מבלי שבכלל נגענו בסוגיות של המשפחה המורחבת והתפקידים שם.

אך מלבד האחריות והמחויבות וחוסר הזמן, משהו בהרגשה גם משתנה. הדרך בה אנו רואים את העולם משתנתה. ייתכן מאוד שרוב בני האדם פשוט מקבלים את זה כעובדה מוגמרת. כמהות המעבר מעולם הילדים לעולם המבוגרים. מעין מסע קשה וסיזיפי שכולם עוברים. אנו מקבלים את זה שהחיים מנהלים אותנו ולא אנחנו אותם.

נראה לנו נורמטיבי, חוסר הזמן שבו אנו פועלים, רמות הלחץ והשחיקה שאנו חווים, הרצינות, האחריות במקום העבודה או בעסק, הצורך להגיע ליעדים. אנו הופכים אט אט למעין רובוטים מתוכנתים הפועלים במסגרת קפדנית ותובענית. מסגרת שלא מותירה מקום ו/או כוח ו/או יכולת לשעשוע והנאה. וזה נראה לרובנו נורמאלי. "ככה זה אצל כולם", לא?!

אז זהו, לא בהכרח כך צריך להיות.

כבר נאמר רבות על האסטרטגיה הכושלת הדוגלת ב: "היה כמו כולם". מה לעשות, לא כל בני האדם הם אותו הדבר, ממש כמו האצבעות בכף ידנו. כולנו דומים, אך שונים, וכדאי שנלמד לרקוד את הריקוד האישי שלנו בחיים.

ראשית, יש להבין שחיים שפויים, מאוזנים ומלאי סיפוק יתממשו אם חייכם יהיו אכן שפויים, מאוזנים ומלאי סיפוק. אז כיצד נוסיף נופך של שפיות לחיינו? כיצד מנהלים חיים מאוזנים? כיצד נרגיש סיפוק בחיינו?

כמו-כל דבר בחיים התשובה איננה שחור – לבן והיא גם שונה בין אדם לאדם. עדיין, הוספת קורטוב של שעשוע לחייכם יכול לעשות את העבודה. קורט של הנאה. וראו זה פלא, דווקא הנאה, שעשוע וצחוק יתרמו להצלחתכם ולפיתוח יכולת להטטנות טובה יותר בין כל התפקידים בחייכם.

מה גם שלחיות דרך תפקיד אחד בלבד – בעל עסק, הבוס או העובד – ולהזניח את שאר התפקידים – האבא, האמא, בן/בת הזוג, החבר, בת המשפחה וכן הלאה, גובל בחוסר אחריות וחוסר בגרות.

אולם, התנאי להצלחה קשור בכך שתהיו מוכנים לפרמט את החשיבה שלכם בכל הנוגע לבגרות ורצינות, להטטנות וליצנות. אם תבינו את הכוח שבהנאה ובשעשוע. אם תבינו את התפקיד המרכזי והחשוב שלהם בחיינו גם כבוגרים ואחראים. כל שכן, לעומת החולשה שבכעס, מועקה ותסכול.

אין הדבר אומר שעליכם להפוך לליצנים בקרקס, אלא פשוט להבין שיש מקום לצחוק, שעשוע והומור גם בחייכם הבוגרים. שיש צורך לפנות מקום לכך. בגרות ≠ רצינות בהכרח. אדם יכול להיות בוגר, אחראי, רציני אך אינו צריך לגלוש לרצינות יתר. אין צורך לסגור את הדלת לשעשוע שהוא חלק כה גדול מעולם הילדים. חלק שיכול לשרת אותנו גם כבוגרים במגוון התפקידים, מצבים וההחלטות שאנו נדרשים להם.

אם-כן, פורים מציע סיפתח מושלם לחיבור מחודש ו/או חזק יותר לכל מה שעושה לכם טוב, משעשע, מפחית רצינות יתר ומאפשר אוויר חדש וקליל יותר במערכת: סרט, ספר, בילוי עם הילדים, ריקוד, צילום, פיקניק בחיק הטבע וכמובן מסיבת פורים חוכא ואיטלולא. מותר!

חג פורים שמח,

יום חמישי

מה אתה מייצר - תירוצים או תוצאות?!

השבוע נכחתי בכנס ושמעתי את רון שמעוני אומר: "יכולים להיות לך מיליון תירוצים ויכולים להיות לך מיליון דולר, אבל לא את שניהם יחד!". WOW גדול אמרתי לעצמי.

אפשר באמת לחלק את הלקוחות איתם אני עובדת לשניים: מתרצי תירוצים או עושי מעשים (-ונפלאות).

אז אם שאלתם את עצמכם: "איך זה שהוא כן ואני לא"? "למה עבורי זה לא עובד"? (-רק על השאלה הזו שמתחילה ב"למה" כתבתי פוסט שלם והנה הקישור), יכול להיות שהתשובה כעת מתבהרת לכם. 

מי אני ומה אני מייצר?
תירוצים או תוצאות?!
פשוט וחלק.

והאמת היא שכשבחרתי אני אישית לייצר תוצאות בחיי. אוי זה לא היה קל.
זה מתחיל באתגרים פנימה - אני מול עצמי. וזה ממשיך באתגרים החוצה - הסביבה, המש' ואחרים. לכל אחד דעה ו/או עצה ו/או הנחייה ו/או כולם יחדיו.

וזה לא פשוט ולא קל לעמוד בזה. אבל! כשמתקבלת ההחלטה לייצר תוצאות ולא תירוצים, מתגלה גם הכוח! מצרפים לזה נחישות, התמדה ומחויבות ברמת הפינצטה!!!! ופשוט קורים ניסים ונפלאות.

אז אם אתם שואלים את עצמכם, אם הדרך שלי לייצר לעצמי בחיים את מה שאני רוצה, צריכה וחייבת, הייתה קלה ונטולת מכשולים. כנראה שנחתתם היום מהירח. אך עדיין הייתי חוזרת עליה בפעם השניה.

למה?
כי אני רוצה לייצר תוצאות בחיים שלי ולא... תירוצים.
פשוט וחלק.

ואם אותך זה מעניין, אז אני יכולה לספק עזרה. נצא לדרך שלך יחד. אגב, גם אני לא צעדתי לבד.

שיהיה סופ"ש מדהים ונפלא
להצלחתך,
אסנת.

שיעור בעסקים מדוריאן גריי (-אוסקר ויילד)

אוסקר ויילד כתב את "תמונתו של דוריאן גריי" לפני למעלה מ-100 שנים ולמרות המאה שעברה, נוכל להסיק מהספר לקח חשוב מאוד על האופן בו אנו מנהלים את העסק שלנו (כיזם) או את האנשים שלנו (כמנהל).

דוריאן גריי היה עלם צעיר, תמים ויפה תואר שכל רצונו להישאר צעיר לנצח. לא להזדקן.

והוא אכן הצליח לסדר לעצמו דיל לא רע שבזכותו נשאר צעיר, בעוד הפורטרט שלו מזדקן וללא כל חסד, אך במחיר של מכירת נשמתו. מראהו נותר צעיר אך נשמתו מתנוונת.

היינו, מציאות בה דבר, כביכול, לא משתנה, היא מציאות עם תג מחיר גבוה.

כך באמנות וכך בעסקים!
והאמת גם בחיים בכלל.

מנהל או בעל עסק החושש משינוי וכתוצאה העסק שלו לא משתנה לאורך זמן ולא מתפתח מנהל בעצם עסק מזדקן שהולך אחורה, גם אם לכאורה דבר לא משתנה בתווי הפנים של העסק.

בעידן הדיגיטלי, בו אנו חיים, שינוי הוא חלק אינטגראלי מאורחות החיים שלנו. מה שהיה חדשני היום הופך למיושן מחר וכבעלי עסק עלינו ללמוד להשלים פערים הן בתחום המומחיות שלנו והן בתחומי השיווק והמכירה, המנהיגות האישית וטיפוח המצוינות.

כי אם אינך הולך קדימה, אתה בהכרח הולך אחורה!

אז בעצם דוריאן גריי מלמד אותנו לקבל את המציאות (-המשתנה) ולא להתנגד לה.

ברר בינך לבין עצמך:
מה היחס שלך לשינוי?
איזה שינוי ביצעת לאחרונה בעסק שלך שביטא התפתחות והתקדמות עסקית?




יום ראשון

התחדשנו - הדף "הצלחה ניהולית ועסקית" המריא לאוויר...

אם טיפים, מידע, כלים ומוטיבציה להצלחה מדבר אלייך, זו עבורך הזמנה פתוחה להצטרף לדף "הצלחה ניהולית ועסקית" בפייסבוק ולהתחיל לייצר הצלחה - ניהולית ועסקית.

האמת, כן. יש שם גם תוכן שיתאים להצלחה בחיים האישיים.

אז, נפגשים בדף?

הנה הקישור ללייק: http://www.facebook.com/key.success

יום שישי

על עוצמה אישית - לנשים בלבד

קראי את הטור בכוכב הצפון, מקומון באזור טבריה, עמק הירדן וגליל תחתון, על עוצמה אישית לנשים בלבד.

"...רוב הנשים, ולא משנה באיזה שלב בחייהן הן נמצאות ובאיזה מעמד, חולקות דבר מה משותף. והמשותף להן הוא: חוויה של עומס. יש לנשים כיום כל כך הרבה תפקידים וכל כך המון מטלות שרובנו רוצות למלא על הצד הטוב ביותר (-וזה בסדר לכשעצמו וראוי כמובן), אך לפעמים בדרך אנחנו שוכחות מי אנחנו?! אנחנו שוכחות מי אנחנו יכולות וצריכות להיות"

להמשך קריאה: יש ללחוץ על הכותרת למעלה.

יום שלישי

מה שאין ומה שיש...

"אל לנו לתת לדברים שאין לנו, למנוע מאיתנו לראות ולהעריך את מה שכן יש לנו!"

יום ראשון

הרצאה לנשים בלבד - "שלושת מפתחות העוצמה"


פותחות את השנה ואת הלב יחדיו
בהרצאה מרתקת, עוצמתית ומרגשת

לנשים בלבד!

הצטרפי גם את. אל תדחי.
פני מקום למענך.

נפגשות במקום הכי יפה בארץ, לחוף הכנרת.
חווית למידה ומפגש בינאישי מסוג אחר...

מי? מה? למה? וכמה?
באתר ההרצאה

הרישום מראש בכדי להיערך בהתאם
ויש מבצע שווה לשתיים המגיעות יחדיו.