יום שלישי

ברוכים הבאים, הדקו את החגורות אנחנו ממריאים...

מכירים את הרגע הזה.
אתה יושב במטוס לקראת ההמראה.
סוג של התרגשות מהול במתח.

ברקע הקברניט מודיע: "ברוכים הבאים, נא הדקו את החגורות, אנחנו ממריאים".

ואתה יודע שכל המערכות נבדקו, שאין אף בורג משוחרר או דלת פתוחה. הכל במקום שהוא צריך להיות, מוכן להמראה. מוכן לקחת אותך בביטחון ובנוחות אל היעד שלך.

כי באוויר אין מקום לטעויות.
אתה יודע שמכונה משומנת, מקצועית ומיומנת אחראית לקחת אותך לאן שאתה רוצה.

כך גם בעסק שלכם.
העסק שלכם צריך להיות מכונה משומנת שעובדת עבורכם.
כבעלי עסק זו האחריות שלכם.

לדוגמא:
אם משהו לא עובד עבורכם בעסק, אינכם שבעים רצון ממנו - התייחסו אליו, טפלו בו, שכללו אותו והמשיכו הלאה בתעופה בטוחה.

זה יכול להיות התוצאות שאתם משיגים או רמת הידיעה שלכם בנושא מסוים. ייתכן ואינכם שבעי רצון מהאופן שבו אתם מציגים את העסק שלכם, או מיחס ההמרה שלכם, או מהיקף ההכנסה. אולי מהשיווק, משיתופי הפעולה וכן הלאה.

אם משהו לא עובד, הוא דורש התייחסות וטיפול. מיידית.
אז צריך להסתכל על המפה, המכשירים שמאותתים לכם ולהתייחס.

אל תעלים עין אם נדלקת נורה אדומה.
לא במטוס, לא באוטו ולא בעסק.

וזה יקרה כשתהיה מוכן להסתכל באומץ על מה שלא עובד ולהתמודד איתו, באומץ לא פחות.

ולשם האלגוריה התעופתית, יותר מידיי בעלי עסקים מעופפים באוויר ועוד בלי מערכות מתוחזקות.

סחור וסחור. מבזבזים דלק וכסף ולא מגיעים לשום מקום.
אז קדימה - צריך לנחות!

לעשות בדיקת מערכות ולטפל במה שלא עובד.
רק כך תהיו הקברניט של העסק שלכם.
רק כך תוכלו להמריא.

שלכם,
אסנת.

יום רביעי

דיון בניחוחות סוכה - על אסתטיקה ניהולית ועסקית

האם אתה הודף לקוחות?

קראו על הקשר שבין חזות/מראה (Appearance) להצלחה בעסקים.

דיון חדש בקבוצה "הצלחה ניהלית ועסקית" - לקריאה לחץ על הכותרת.

יום חמישי

מה בין יום כיפור, ארונות המטבח שלי והעסק שלך?



ארונות המטבח

בארונות המטבח שלי יש פגם.

מזה זמן מה שמתי לב שהמרווחים בין הדלתות אינם אחידים. משמאל רווח גדול ומימין רווח צר. ובדלת הסמוכה שוב רווח צר משמאל ורחב מימין. האמת היא, שלא צריך להיות מומחה גדול בכדי לראות את אי האחידות, למרות שהיא מזערית היא בולטת.


יצא שלפני מספר ימים, אירוע מכונן התרחש בביתנו.
אישי היקר, חזר מוקדם מהרגיל מעבודתו.

בעודנו חוגגים את האירוע בשיחה קולחת בשולחן המטבח, שהרי המטבח הוא האזור הפעיל בביתנו...הבטנו שנינו בו זמנית על ארונות המטבח.

אני לא ראיתי כל חדש אלא שוב את אי הסימטריה המוכרת לי.

אך לפתע קם אישי, שלף את הלדרמן מכיסו (-מן גאדג'ט גברי כזה שנתייחס אליו כסוג של אולר משוכלל), פתח את ארון המטבח השמאלי ביותר והחל מכוון את הברגים/ צירי הדלת. פותח ומבריג. סוגר. שוב פותח ומבריג. סוגר. מתבונן. כן, עכשיו בסדר.

להפתעתי, אי הסימטריה נעלמה.
אם-כך, האמת היא שהמרווחים בדלתות המטבח שלי כעת אחידים. תודות לאישי היקר והיעיל.

ולמה אני מספרת לכם את זה?

ומה הקשר ליום כיפור, וחשוב יותר, לעסק שלכם?

אני מספרת לכם זאת משום שבאותו רגע הבנתי את ההבדל בינינו. לאישי יש יכולת טכנית שלי אין. אל דאגה, לי יש יכולות אחרות.


ואיך זה קשור ליום כיפור?
רגע, זה עדיין לא הזמן לכך.

הקשר הוא לעסק שלכם.

פעמים רבות בעלי עסקים נופלים באותה טעות אומללה שמשאירה אותם עמוסים, עסוקים מאוד וחסרי אנרגיה. בחשיבה שהם יכולים לעשות הכל בעסק שלהם ובניסיון לעשות הכל בעסק שלהם.

זו טעות. זה לא נכון.

רבותיי, אינכם יכולים לעשות הכל בעסק שלהם. נקודה.


מדוע?

כי יש לכם יכולות כאלה ולא אחרות.
כי לנסות לעשות הכל יעלה לכם יותר כסף וזמן מלהשתמש בשרותיו של איש מקצוע מומחה.
כי לנסות לעשות הכל בעסק שלכם, יותיר אתכם עמוסים, שחוקים ועייפים.
וככאלה לא תוכלו להתנהל אפקטיבית ולחשוב בראש צלול.

ובעיקר, כי לעשות הכל בעסק שלכם אומר שאתם לא מתנהלים בצורה אפקטיבית אלא חובבנית.
לא מנהלים זמן נכון, לא עושים תיעדוף נכון וקרוב לוודאי לא מגיעים לתוצאות שאתם רוצים.


והיכן הקישור ליום כיפור?
נו, זה ברור לא?!

יום כיפור מזמין אתכם לסלוח גם לעצמכם על כך שאינכם סופרמן או סופרוומן.
על כך שלא תוכלו לעשות הכל בעסק שלכם.

יום כיפור מזמין אתכם לסלוח לעצמכם על טעויות ומשגים שעשיתם בשנה שעברה. לנקות את הלוח ולהמשיך הלאה, לאחר שלמדתם את השיעור והלקח כמובן, נקיים וצלולים לשנה עסקית הבאה עלינו לטובה.

אז זכרו,
לא תוכלו לעשות הכל בעסק שלכם.
לא כדאי שתעשו הכל בעסק שלכם.
בררו מה כדאי שלא תעשו בעסק שלכם ועל מה לא כדאי לכם לבזבז את משאביכם האישיים.
ואם חפנתם את ראשכם בין כפות ידיכם, לא נורא. סלחו לעצמכם והמשיכו הלאה. מותר לטעות. אסור לא ללמוד מהטעות!

ובכלל, יש הקלה רבה בהבנה שכולנו אנושיים ושהדרך האפקטיבית בעסקים היא לפעמים לעשות פחות ולא בהכרח יותר!

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

*
*

יום שלישי

"חשבון נפש עסקי" תשע"א - שנה מעוברת.

איזה יופי.
הזדמנות פז נקרית בדרכנו - השנה הקרובה, תשע"א, שנה מעוברת. יש לנו כבעלי עסקים חודש נוסף - יותר זמן להשקיע בעסק שלנו.

הפרדוקס הוא שבעלי עסק רבים לא באמת משקיעים בעסק שלהם. הם רק חושבים שהם משקיעים בעסק שלהם.
מדוע?
כי הם מאוד עסוקים.

ואם הם מאוד עסוקים משמע שהם משקיעים בעסק שלהם.

לא נכון!!

להשקיע בעסק באופן אפקטיבי לא בהכרח אומר להיות עסוק כל הזמן. ולהיפך כמובן.

אז מהו הצעד הראשון להשקעה אפקטיבית בעסק שלך?
כיצד תוכל לנצל עד תום את השנה הבאה?

הצעד הראשון להשקעה אפקטיבית בעסק שלך, הוא להחליט לאן העסק הזה אמור להגיע בסוף השנה!
בתום 385 הימים של השנה הנוכחית היכן אתה רוצה שעסק שלך יהיה?

לדוגמא:
1. מס' הלקוחות?
2. היקף ההכנסה?
3. מס' שעות העבודה שלך?
4. פרוייקטים חדשים?
5. מוצרים או שירות חדש?

ועוד.
היה ספציפי ולא ערטילאי.
לדוגמא: אל תגדיר "השנה אני רוצה יותר לקוחות" אלה נקוט מספר מדויק. היה ממוקד.
בהיקף הכנסה - התקדם באופן מדורג. בעוד שלושה חדשים, חצי שנה ובסוף השנה. וכן הלאה.

בתחילת השנה עלייך כבעל עסק לעשות "חשבון נפש עסקי" שיסתיים בחזון לשנה הבאה. תמונה ברורה מאוד של המקום שאליו אתה רוצה שהעסק שלך יגיע.

עכשיו הנך משקיע בעסק שלך באופן אפקטיבי.
תוסיף לכך את העובדה שלאורך כל שהנה אתה בוחן את התקדמותך - בכיוון או לא? ועושה את ההתאמות הנחוצות.

והנה עשית את הצעד הרשון שכל כך הרבה בעלי עסק לא עושים בכלל.
למה?
כי הם מאוד עסוקים.


בהצלחה,
אסנת

יום חמישי

לדבר בשפה שלקוחות מבינים - טיפ קטן לראש השנה

רוצים שנה של מכירות ועסקים מצליחים?
רוצים לקוחות מרוצים ומשלמים יותר?

רוצים לדעת למה יש לי 7 בשמים שונים על השידה שלי?

התחילו לדבר בשפה שהלקוחות מבינים!

התמקדו במה שמעניין את הלקוח - במה שגורם לו לרצות דברים.
מדובר בעיקר בשני דברים מרכזיים - הפחד להפסיד והרצון להרוויח בעיקר ביחס לזמן, כסף ורווחה.

הסבירו:
כיצד השירות או המוצר שלכם חוסך לו כסף וזמן.
כיצד המוצר או השירות שלכם תורם לרווחתו. 

זו למשל הסיבה שיש לי 7 בשמים על השידה. האם אני צריכה את כולם? תלוי מתי שואלים....:-) מה שבטוח, שבשלב כלשהוא מאוד רציתי אותם ולכן קניתי אותם. מאוד ייתכן, שהמחיר מאוד דיבר אליי והתרומה שלהם לרווחתי - איכות חיי וכל המשתמע מכך.

אם המסר השיווקי שלכם יהיה סביב האלמנטים הללו, תצליחו לתפוס את תשומת ליבו של הלקוח כי התייחסתם לתועלות עבורו - למה שמניע אותו.

השנה - מדברים בשפה שלקוחות מבינים.

בהצלחה,
אסנת.

יום רביעי

הדרך האפקטיבית לעלייה בסולם הדרגות - לעובדים, מנהלים ובעלי עסק


בפתחה של שנה חדשה רבים מאחלים לעצמם לעלות בסולם הדרגות - להתקדם בעבודה. המציאות מראה שלא כולם מצליחים להגשים את זה.


אם גם אתה רוצה לעלות בסולם הדרגות, הפוסט הזה בשבילך.
אם אתה מנהל או בעל עסק, הפוסט הזה גם בשבילך היות והכלי שאפרט להלן עובד לשני הצדדים.


לרוב, במרבית הארגונים או העסקים, נעשית פנייה למנהל או לבעל העסק בזמן של דיוני השכר או המשוב השנתי בציפייה שזה הזמן הנכון, שהצד השני יבין ויסכים, וכשהצדדים לא מגיעים להסכמה עולה לעתים על שולחן הדיונים האמירה "שאולי הגיע הזמן להיפרד". עמדה נוקשה, ללא ספק, שלא מייצגת את האינטרסים האמיתיים של הצדדים ברוב המקרים.


לפעמים אפילו לא באמת מתכוונים לאמירה הזו והיא לא תוכננה כלל, אלא נשלפה בלהט הרגע וכעת נדרשים לעמוד מאחוריה. לא נעים בכלל.
זו התנהלות של קזינו. רולטה.
זה לא מתאים לעולם העסקים!
אז כיצד לנהל תהליך אפקטיבי של התקדמות בסולם הדרגות - בארגון או בעסק?
ראשית, יש להבין שהתקדמות בסולם הדרגות לא אמורה לקרות מאליה רק בגלל שהזמן חלף ויום רדף יום.


המלצתי היא לנהל דו"ח מפורט לאורך כל השנה, כך שבעת המתאימה יעמדו לרשותכם ראיות והוכחות שאכן מגיע לכם להתקדם (צ'ק ליסט). הדו"ח יהיה מורכב מקריטריונים ספציפיים שיפורטו להלן.


ואם הנכם המנהל או בעל העסק גם לכם צריכה להיות רשימת קריטריונים אותה תנהלו לאורך השנה כך שבעת המתאימה תוכלו לבחון את הנושא על פי אותם הקריטריונים. כך תתבהר הסוגיה: "האם מגיע לעובד/ת להתקדם, או לא?". כך יהיה ברשותכם ארסנל של הוכחות וראיות לקידום עמדתכם.


הקריטריונים הם:
גישה - מה גישתו של העובד? האם הוא משתף פעולה, איש צוות תורם למשימה וליחסי העבודה?
בחירות - על מה מעידות בחירותיו בעבר ובהווה? עד כמה היית שבע רצון עם בחירות אלה?
חדשנות – מה תרומתו לחדשנות בארגון/ בעסק? האם חידש וקידם תהליכי עבודה, נהלים, תהליכים ופרוצדורות?
יחסים ותקשורת בינאישית - האם תורם לשיפור הדיאלוג במקום העבודה, לשיתוף במידע, האם בעל אינטליגנציה תקשורתית? ישיר וברור?
התמקצעות - עד כמה התמקצע ושיפר יכולות? האם השתלם? עבר הדרכות? האם מוכן לשנות וללמוד משהו חדש או ספוג בעצמו ובידיעותיו?
פתרונות - האם תרם בפיתוח פתרונות בעיתות משבר וקושי? האם "לפתע הדהים"?


וכן,
עד כמה מתנהל סביב כיבוי שריפות?
כיצד מגיב ללחץ ודחק?
איזה אווירה משרה על הסובבים?


הקריטריונים שפירטתי הם כלליים כמובן וללא התייחסות ספציפית, אך זו רוח הדברים ותוכלו להוסיף קריטריונים נוספים בהתאם לתפקיד ולמשימה העומדת מולכם.


העיקרון הוא ניהול דו"ח מפורט לכל אורך השנה כך שבסופה או בתחילת שנה חדשה יהיו לכם מספיק עדויות וראיות שאכן מגיע לכם ו/או לעובדיכם קידום או לאו?

כך הדיון יהיה סביב ביצועים Performance ולא כוונות או אפילו מוטיבציה.
כך תבנו מסד איתן של הוכחות ותועלות שתרמתם לארגון.
כך תדעו שאתם לא רק פעילים אלא בראש ובראשונה יעילים ותורמים ערך לארגון ו/או לעסק?
כך תהיה לכם רשימה (צ'ק ליסט) ברורה מאוד שלאורה מתקבלת החלטה.


אם הנך עובד ששואף להתקדם - הגדר אתה עצמך צ'ק ליסט והבא אותה למנהל שלך תוך הוכחות וראיות לצידקתך.
אם אתה מנהל או בעל עסק, הגדר צ'ק ליסט או העזר בזו שהגדרתי ועל המבקש להוכיח שהוא ראוי על סמך הקריטריונים הללו.


כך תתנהלו באופן שקול, ממוקד ומקצועי.

שנה טובה ובהצלחה רבה,


אסנת.

יום שלישי

לקוחות סיפור אהבה

פעמים רבות יוצא לי לשמוע בעלי עסקים שמתייחסים ללקוחות שלהם באופן "לא מחמיא". מכנים אותם בתארים, כגון: נודניקים, קרציות או שאר תארים דומים. בעל עסק שמכנה כך את לקוחותיו כדאי שיבין שני דברים עיקריים.
האחד, שכנראה כדאי לו לצאת מזירת העסקים ומהר ככל האפשר. השני, שהוא כנראה מתרועע עם סוג הלקוחות הלא נכון.

הקונספט הוא שאם אתה כבעל עסק מוצא את עצמך מכנה את לקוחותייך בתארים לא מחמיאים, יהא זה איתות עבורך שמשהו בסיסי ביותר לא עובד בעסק שלך או באופן שבו אתה מנהל את העסק שלך! אל תיתן לאיתות הזה לעבוד לידך מבלי שתעשה משהוא בעניין. אל תמשיך  Business as Usual.

בעל עסק כדאי ויתייחס ללקוחות שלו כאל הנכס המשמעותי בעסק. כל השאר שייך לתירוצים. משעמם ולא מעניין. זהו הנכס היקר שלך שאתה כבעל העסק "חפץ ביקרו". זה ולא אחר. זו מערכת היחסים שצריכה להיות בעסק שלך. אתה והלקוח שלך בזוגיות עסקית. וכמו בכל זוגיות היא לא תעבוד אם אין בה את הכבוד המינימאלי ואת הרצון בטובתו של האחר.

ללא לקוחות אין עסק. העסק שלך הוא לא המשרד, הציוד, החנות, המחסן, הסטודיו, הטפסים - כל אלה הם האמצעי. העסק שלך הם הלקוחות שלך. בלעדיהם אין עסק. פשוט ויציב.

ולכן, הפסק מיד להתייחס אליהם בחוסר כבוד. הפסק להתייחס אליהם כגורם מעכב, מחבל ומתסכל בעסק שלך.
התחל לראות אותם כנכס.

ואם אתה מאוד מתקשה, מתייסר ומתפתל, אזי הלקוחות הללו כנראה צריכים ללכת. אזור אומץ והיפרד מהם. ואם אין לך אומץ, אז שוב עומדות לפניך שתי אופציות.

האחת, צא כבר מזירת העסקים, ילדון!
השניה, התחל לכבד אותם גם אם זה לא נוח לך. Fake it Until you Make it. ייתכן שאם אתה תתייחס אליהם אחרת, הם יחזירו לך באותו המטבע.

לסיכום,
1. הלקוחות שלך הם הנכס הכי חשוב בעסק.
2. בלי לקוחות אין עסק. יש עיסוק.
3. מגיע להם את מלוא הכבוד, יחס וההערכה כלקוחות משלמים.
4. יחס עוין כלפי הלקוחות הוא איתות שמשהו לא עובד.
5. כשנדלק האיתות שמשהו לא עובד, טפל בו מיד.
6. זכור, זירת העסקים היא זירת המבוגרים והרציניים. אם אתה מחפש נוחות, צא החוצה מהזירה.
7. הלקוח בעייתי כי הוא לא הלקוח המתאים לך.

הצלחה עסקית עוברת דרך עבודה עם הלקוחות המתאימים לך ושכיף לך לעבוד איתם. הם צריכים להיות הרוב בעסק שלך, אחרת, טוב נו כבר אמרתי, משהו בסיס לא עובד!

לקוחות, סיפור אהבה.
להתמקד ולראות את הנסיך לא את הצפרדע - זו כל התורה.




יום חמישי

דיון חדש בקבוצה "הצלחה ניהולית" - ועד בית או מנהל עסק?

והפעם על כיצד נראה האתר של מי שמתנהל כמו ועד בית ולא כמנהל עסק! ולאן בדיוק הוא יגיע? - קרוב לוודאי, שישקע בבוץ ויהפוך לאלוף ההקלקות היוצאות מהאתר שלו... :-(

"על חוק 6 השניות" ועל מיקוד עסקי מנצח.

יום רביעי

מבעל ידע לבעל עסק

בשעה טובה, סיימת ללמוד, קיבלת תעודה, יש לך כישרון ואתה לא רוצה לעבוד בשביל אף אחד אחר. הדבר ההגיוני הבא לעשות הוא כמובן לפתוח עסק! הנה הגשמת את חלומותייך והפכת לבעל עסק. על הנייר כמובן.

נוסיף לכך שבמציאות הישראלית קרוב לוודאי שתוך 5 שנים תסגור אותו. מדוע? כי שרידות העסקים בישראל מצביעה על כך ש-70% מהעסקים נסגרים בתוך חמשת השנים הראשונות לעסק. זו הסטטיסטיקה העסקית בישראל.

ולכן, הדבר הראשון שיש להבין הוא שברגע שפתחת עסק אתה נדרש כעת למיומנויות וכישורים בתחום היזמות והניהול. אתה כבר לא סטודנט. אתה יזם. ויזם הוא לא סטודנט. מה לעשות שלא כל מי שמבין בקפה, יהפוך לבעל עסק מצליח, לא כל שף מ-ע-ו-ל-ה, יהפוך לבעל מסעדה מצליחה ולא כל מכונאי מצויין יהיה בעל מוסך משגשג. וגם לא כל מי שהיא בשלנית מצויינת תהיה בעלת קייטרינג, מסעדה או בית קפה מצליחים.

היינו, תעודה וכישרון אינם הערובה להצלחה עסקית. הערובה להצלחה עסקית קשורה בראש ובראשונה למנטאליות של יזם ולעשייה בעלת אופי יזמי עסקי מובהק. המנטליות = חשיבה וגישה. העשייה = פעולות.

דוגמא בסיסית למנטאליות של סטודנט בעסק קשורה לשיווק ומכירה. כשבעל עסק מתנהל כמו סטודנט (-בלי להעליב כמובן) הוא עשוי להגיד אמירות כגון: "אני מאוד אוהב את התחום שלי או את מה שאני עושה, אני רק לא אוהב את התחום של השייוק והמכירות". זו אמירה שמאחוריה תפיסה שגויה של מה זה אומר להיות בעל עסק? יש כאן גם חוסר הבנה בנוגע ל - מה זה שיווק? וייתכן בכלל ומסתתרת איזו שהיא דעה קדומה ביחס לאנשי שיווק. האם מכאן תגיע ההצלחה הגדולה, אני בספק.

לעומת זאת, יזם מבין שהכובע הראשון שלו בעסק זה כובע השיווק והא עסוק כל הזמן בשיווק העסק שלו. כמובן שעדיף שלא יעשה זאת בצורה אגרסיבית או דוחפת (Push), שעושה בדיוק את ההיפך וגורמת אפילו לנזק תדמיתי, אלא בצורה של שיווק אטרקטיבי או מורשה (Pull). על כך בפעם אחרת.

לסיכום, העובדה שאתם מומחים בתחום מסוים, עדיין לא מספיקה בשביל לנהל עסק מצליח. העובדה שאתם בעלי תעודה וכישרון אף היא לא מספיקה. אלו הם תנאי הסף לפתיחת עסק. מכאן והלאה יש לשנות פאזה בראש ובהתנהגות/ התנהלות העסקית בכדי להגיע לתוצאות הרצויות לכם.

בררו ביניכם לבין עצמכם: "מתי אתם חושבים ומתנהלים בעסק שלכם כמו סטודנט ולא כמו יזם?" ופשוט הפסיקו את החבלה העסקית הזו. התעוררו אתם יזמים ובעלי עסק.

"...אבל לא נולדתי יעל ארד"

לפני כחודש נכחתי בכנס מקצועי שבו הרצאתה יעל ארד, זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל, ברצלונה 1992. נושא ההרצאה שלה היה: "כך נולד אלוף" - עקרונות מנצחים למצוינות והצלחה. יעל ארד, כיום אשת עסקים מצליחה, דיברה על עקרונות מתחום הספורט שניתן ליישם בעולם העסקים ובחיים האישיים. הרצאתה הייתה מרגשת, סוחפת ובעיקר מלאה בתובנות ובכלים ...מנצחים. מן הסתם.

משפט אחד שנאמר על ידה זכור לי במיוחד: "...אבל, לא נולדתי יעל ארד". היא לא נולדה מוכרת, מפורסמת, אלופה אולימפית. את ההצלחה וההישגים שלה היא לא קיבלה עם לידתה. היא בנתה אותם. בעבודה קשה, מאומצת, מפרכת, לא תמיד נעימה, בהרגלים שבנתה לעצמה תוך סימון מטרות אליהן התחייבה במלואה.

אה מה מה, כולנו מכירים את תמונתה המפורסמת במדי הג'ודו הלבנים מניפה זרועותיה מעלה לאות ניצחון. ברצלונה 2002. גאווה ישראלית אמיתית והישג אישי שלא יסולא בפז. את התמונה הזו כולנו מכירים והיא חרוטה בזיכרון הקולקטיבי שלנו. אך מה שאנחנו לא יודעים ולא רואים זה את העבודה המפרכת, אימונים, פציעות, מחנות אימונים ועוד ועוד ועוד.

ולעתים, נוצר מיתוס כזה שהצלחה היא תכונה מולדת או שהיא שייכת אך ורק ל"מיוחדים", ל-"כישרוניים", ל- "מצליחנים". זה נכון שצריך כישרון וחוזקות, אך בבקשה שיקום האדם שאין לו שום כישרון או חוזקות. אין אדם כזה. בכולנו טמונים כישרונות ויכולות, שאנחנו אולי לא מכירים בהם, אך אין זה אומר שהם לא שם.

ובכל מקרה, אותה הצלחה, כפי שהטיבה לתאר אותה יעל ארד, היא לא התחנה הסופית, היעד, המטרה. היא לא שלב סופי בשרשרת. אלא היא הרגלים. הרגלי חשיבה והרגלי פעולה שלרוב נמצאים "בחושך" ללא הילה ופלאשים של מצלמות, אך הם הגישה וההרגלים שמביאים את אותו הישג שכולם רואים ושותפים לו.

אותה התנהלות אישית, עסקית או ארגונית. אותה תרבות. אותו הלך רוח שמקדם הישגים ותוצאות. זה לא קורה ביום אחד. זה לא תמיד קל, ועדיין זה נגיש לכולנו. בחיים הפרטיים, במקום העבודה, בעסק ובארגון. הרגלים נכונים, התמדה, נחישות ומחויבות הם מקורות ההצלחה ולא זכות השמורה ל"אנשים מיוחדים ומבורכים". הם מביאים עליהם את הברכה דרך החשיבה והפעולות שלהם.

הקושי שלנו לקבל את זה וליישם בחיינו, נובע לפעמים מעומס החיים וההיגררות לרוטינה ולשגרה. אנחנו כל כך עמוסים שאנחנו רוצים "פתרונות בזק". אנחנו רוצים תוצאות מיד. עכשיו. וגם עדיף ללא מאמץ, השקעה וכאב. הכי עדיף שזה ינחת לנו על הראש.

אבל חברים יקרים זה לא יקרה. גם יעל ארד לא נולדה יעל ארד. זכרו זאת.